שרת וירטואלי הוא למעשה של שרת אמיתי ובעזרת מערכת הפעלה כגון: Vmware, Xen מפצלים אותו למעשה לכמה שרתים וירטואליים.
מערכות הפעלה המותקנת על השרת הפיזי מאפשרות אופציות ניהול מתקדמות כגון, התחברות לקונסול לשרת עצמו כאילו היה שרת עם מסך אמיתי, גדימת השרת הוירטואלי וצפייה בשימוש משאבי המערכת, שימוש בזיכרון ושימוש בכרטיסי הרשת.

מערכות ההפעלה החכמות המפצלות את השרת מאפשרות לנהל ולהקצות לכל לקוח את המאבים להם הוא זקוק כגון, שטח דיסק, מספר מעבדים, זיכרון RAM ועוד.
ישנם מספר יתרונות גדולים כשמדובר בוירטואליזציה כגון - זריזות וגמישות, חיסכון ניכר במשאבי מערכת – לדוגמא, ישנם ישומים הרצים על מערכות ומנצלים רק כ20 אחוז ממשאבי המערכת המלאים, בעזרת וירטואליציה נוכל לנצל באופן ניכר משאבי מערכת גדולים יותר.

גמישות בשימוש משאבי שרת – ניתן לשנות, להגדיל ולהקטין באופן דינמי את המשאבים המוקצים לשרת וירטואלי.
קריסת שרת, פריצה אשר נגרמת לשרת מסויים לא משפיע כלל על שרתי VPS אחרים הפועלים על אותו שרת וירטואלי.
כמו כן תעבורה גבוהה או ניצול על המעבד לא ישפיע על שרת וירטואלי אחר הפועל על אותו שרת פיזי.